​

​

בשקט בשקט ליד קרנות ההשתלמות וקרנות הפנסיה נמצאות קופות הגמל ההוניות.

בשקט , אבל עם המון יתרונות שלא מוכרים עד הסוף לחוסכים בהם.

קופות הגמל עברו שינויים רבים החל מ- 2005, אבל את השינוי הגדול ביותר עברו הקופות בשנת 2008, שנה בה נקבע כי ההפקדות לקופות אלו לא יהיו יותר למטרה הונית, משיכה חד פעמית, אלא למטרה קצבתית. בשנה זו שונה השם של הקופה והקופות הפכו לקופות לא משלמות לקצבה (ומאוחר יותר שונה שוב לקופות חסכון לקצבה).

יחד עם זאת במסלול הגמל ההוני גם בקופות שהיו בעבר בנקאיות (גדיש, תמר, עוצמה ודומיהן) גם בקופות של בתי ההשקעות (אקסלנס תגמולים, ילין לפידות תגמולים, אלטשולר תגמולים ודומיהן) וגם בפוליסות הביטוח למיניהן (מעורב, עדיף הוני ודומיהן) מתנהלים כספים שנהנים מיתרונות שאפילו קרנות ההשתלמות לא נהנים מהן.

היתרון הגדול בקופות אלו הוא בעובדה כי הרווח הון בקופה פטור ממס לחלוטין.

בניגוד לקרנות ההשתלמות בהן הפטור מוגבל בתקרה, בקופות אלו לא קיימת תקרה ולכאורה כל סכום שקיים בהם נהנה מפטור זה (כפוף כמובן לבדיקה מיוחדת ולתקופה שבה הופקד הכסף).

מסקנה ראשונה:

לקופות הגמל ההוניות יש יתרונות רבים ועל כן יש לדאוג שינוהלו "בצורה מיטבית"

כאמור החל בשנת 2008 , כספים חדשים שהופקדו, אינם הוניים יותר אלא מטרתם היא קצבה.

מדוע לחסוך בקופה שאינה יודעת לשלם?

חשוב להבדיל בין תקופת החסכון לבין תקופת המימוש. כאשר נרצה לממש את הכספים אחרי 2008 נהיה חייבים ל"נייד" את הכספים לקופה שמשלמת קצבה.

יחד עם זאת במידה ובתקופת החסכון התנאים הניתנים בקופה מבטיחים לנו "חסכון יעיל" יותר בהחלט ניתן לשקול המשך חסכון בקופת הגמל, הכל כמובן בכיפוף לשיקולי כדאיות בחסכון ומגבלות אפשריות ביום המימוש (כמו לדוגמא אי יכולת לנייד סכומים לקרן פנסיה מסיבות רגולטוריות ותחשיביות)

 מסקנה שניה:

שווה לבדוק את הסכומים שהופקדו לקופות החל מ-2008 ולחשוב היכן הכי נכון לנהל אותם.