אינפלציה, ריבית והשקעות – מפגש "זום" מיוחד עם ערן קלינסקי, סמנכ"ל השקעות ב"מור בית השקעות"

מהי מדיניות ההשקעה הנכונה בתקופה סוערת זו, שבה נרשמות ירידות חדות בשווקים?

באחרונה ערכנו מפגש "זום" מיוחד ללקוחותינו, בו אירחנו את ערן קלינסקי, סמנכ"ל השקעות ב"מור בית השקעות", ששוחח איתנו על המצב – והשיב לשאלות המשתתפים.

העלייה באינפלציה - ובעקבות זאת העלאות הריבית של הבנקים המרכזיים – היא תופעה כלל עולמית נרחבת. מה הן הסיבות העיקריות לה?

"לאחר סיום הסגרים במערב, השתחררו ביקושים כבושים רבים, שנתקלו במחסור בהיצע, בשל הבעיות שנותרו בתחום הייצור ובשרשראות האספקה, במיוחד לאור הסגרים הנמשכים בסין", הסביר קלינסקי, "לכך נוסף המחסור בעובדים שיצר לחצים להעלאות שכר שתורמות גם הן לאינפלציה. וכמובן גם המלחמה באוקראינה, תרמה גם היא לאינפלציה בשל ההתייקרות במחירי הנפט, הגז, החיטה וסחורות נוספות".

"לעלייה באינפלציה, שהגיעה בארה"ב לרמות של מעל 8%, ומעט פחות מכך באירופה", הסביר קלינסקי, "יש השפעות שליליות רבות.

1. היא שוחקת את כוח הקניה של הציבור

2. היא פוגעת בביקושים ומובילה למיתון

3. נזקיה מכריחים את הבנקים המרכזיים להעלות את הריבית, בכדי לייקר את מחיר הכסף ולהפחית את ההתייקרויות"

ומי ההשפעה על ההשקעות שלנו?

ראשית, הסביר קלינסקי, "האינפלציה שוחקת את הכסף שנמצא במזומן ולא מייצר תשואה. שנית, ברגע שהריבית עולה, המשקיעים בפיקדונות בבנקים מקבלים יותר תשואה בהשקעה ללא סיכון. אפשרות זו, מזיזה באופן טבעי כסף החוצה מהבורסה. ליציאת המשקיעים ממניות תורמת גם העובדה שרווחי החברות יורדים, בגלל שהאינפלציה מצריכה היוון של תזרים המזומנים שלהן וזה משפיע על הערכת השווי שלהן".

יציאת הכספים מהבורסות והירידה בשווי חברות רבות, גורמת לירידות בשווקים, כאשר מדד חברות הטכנולוגיה בבורסת הנאסד"ק בארה"ב נפגע יותר מכל, וספג ירידות של כ-30%.

בבורסה בישראל, שבה יש פחות חברות "חלום" טכנולוגיות ויותר חברות מבוססות, הירידות היו מתונות יותר.

כיצד אתם מציעים למשקיעים להתייחס לירידות?

"אף אחד לא יודע לתזמן את השוק ולדעת מתי יסתימו ירידות ומתי יתחילו העליות. ולכן, ההמלצה שלנו, היא להתייחס למה שקורה לאורך זמן, לפחות שנתיים-שלוש. בטווח זמן הזה אנחנו יודעים מההיסטוריה שהתשואות הממוצעות מתאזנות. גם כשיש אמוציות, חשוב לא להיבהל.

בנוסף, ירידות בשווקים יוצרות הזדמנויות. למשל - אג"ח ממשלתי ארוך טווח, ספג ירידה של 15%, למרות שזה נחשב אפיק כביכול סולידי. אבל אם מסתכלים עכשיו קדימה, יש פה אלטרנטיבה מעניינת. גם באג"ח קונצרני של חברות טובות ויציבות אפשר לקבל תשואות של 5-6%, וזה מעניין.

צריך לזכור גם שיש גם חברות שפחות נפגעות ממה שקורה בשווקים – למשל חברות שיכולות לגלגל את התייקרות המחירים לצרכנים, חברות הובלה או בנקים. מי שהשקיע בהן בזמן, כשהשוק עוד לא תמחר את המצב, יצר לעצמו הגנה טובה".

ומה אתה חושב על ההשקעות באלטרנטיבות לא סחירות?

"ב-2021 כשהתמחור בבורסות היה יקר, נכנסו להשקעות כאלה בשלבים ראשוניים, למשל בתחומי הנדל"ן, או בשוק החוב, וקיבלנו שם אפשרות לתשואות טובות. כרגע, אנחנו קצת עוצרים את העסקאות בתחומים הלא סחירים, ומחפשים את ההזדמנויות שנוצרו בשוק הסחיר".

ומה להערכתך יהיה בשנים הקרובות?

"מחירי הסחורות ירדו מתישהו, שרשראות האספקה יתאוששו ועליית הריבית תשפיע – ככה שהאינפלציה תרד. השאלה היא האם זו תהיה ירידה חדה, או הדרגתית ומתונה – וזה ייקבע את קצב העליות בשווקים. מאחר שאי אפשר להעריך מתי ובאיזה קצב זה יקרה, מי שימכור עכשיו, סביר להניח יחמיץ את התיקון כשיתרחש. בתקופה כזו חשוב כמובן לבצע התאמה אישית של ההשקעות לרמות הסיכון המבוקשות, ובהתאם לצורך בנזילות".

אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולות ו/או יעוץ במוצר פיננסי ו/או שיווק פיננסי ו/או ייעוץ מס/ו/ או יעוץ פיננסי ו/או יעוץ משפטי ו/או יעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו/או הקופות המוזכרים לעיל ו/או קיים להם אינטרס כלכלי במוצרים האמורים ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות.**