באחרונה, נתבקשנו להעביר הרצאה בארגון גדול, בנושא שרבים אינם מכירים היטב: סדרי ההורשה במכשירים הפנסיונים. בשל חשיבות הנושא, החלטנו להציג בפניכם, הקוראים, כמה סוגיות חשובות גם כאן, בבלוג שלנו.
הנושא של סדרי הורשה נועד לקבוע מה יעלה בגורל כספי הפנסיה של החוסכים, לאחר מותם. מי זכאי להם, כמה יקבלו ומה תהיה החלוקה.
ירון שמיר, שותף ומייסד ב"אתנה ניהול הון", מסביר: "במקרים רבים, כאשר מגיעים לשלב של קביעת הנהנים במקרה של פטירה, מתכננים ויועצים נותנים ללקוח לקבל החלטה לבד, או אף גרוע מכך, לא ממלאים דבר - ומשאירים לחברות המבטחות והמנהלות לקבוע כי 'לא נקבעו נהנים'. הדבר עלול ליצור מצבים בעייתיים ומורכבים בעתיד, אשר אינם עולים בהכרח בקנה אחד עם הרצון האמיתי של החוסכים".
כיצד ומדוע זה עלול לקרות? הנה שלוש דוגמאות נפוצות:
1. שארים מקבלים קדימות
במושג "שארים" נעשה שימוש בין השאר בקרנות הפנסיה ובחוק פיצוי פיטורים. ההגדרה התקנונית בקרנות הפנסיה, או החוקית ביחס לפיצויי פיטורים, היא זו: מי שיהיה זכאי לקבלת הכספים במקרה פטירה הם בראש ובראשונה "השארים", ויש להם קדימות לפני כל אפשרות אחרת. בקרן הפנסיה, מוגדרים שארים בדרך כלל כבן/בת זוג, כילדים עד גיל 21, או כהורה שסמוך על שולחנו של האדם.
"מה שחשוב להבין", אומר שמיר, "זה שההגדרות אינן תמיד ברורות - איך למשל מוגדר בן זוג? האם ידוע בציבור עונה על ההגדרה של בן זוג ועל אילו מבחנים הוא צריך לענות? סוגיה זו הופכת קריטית, למשל כאשר התקנון של קרן הפנסיה עובר שינוי, דבר אשר מתרחש מעת לעת. הנה תקנון קרן הפנסיה אשר עבר שינוי ביחס להגדרת בן זוג לגבי ידוע בציבור. זו גרסת התקנון התקני:
וזו גרסת אותו תקנון משנת 2016:
יש להניח שהציבור לא מכיר בהכרח את כל הניסוחים והשינויים, ולכן יש חשיבות רבה להבנת המצב המשפחתי המדויק והספציפי, הרצונות של האדם, וההתאמה של ההגדרות אליהן. כפי שראינו בדוגמה זו, אם אתם חיים בזוגיות ללא נישואים, זה עשוי להיות חשוב במיוחד".
2. מוטבים וצוואות – מי יקבל?
דוגמה נוספת למורכבות, אפשר למצוא בסוגיית הירושה. "סעיף 147 לחוק הירושה, קובע כי למי שמוגדרים כ'מוטבים' בחיסכון פנסיוני יש עדיפות בקבלת הכספים על פני מוגדרים אחרים בצוואה", אומר שמיר, אך נשאלת השאלה - מה קורה למשל עם מוטבים אשר נקבעו בעבר, כאשר לאחר מכן נקבעה צוואה חדשה בה נקבעו נהנים אחרים? האם עדיין יש עדיפות למוטבים למרות הצוואה החדשה?
"במקרים כאלה", מסביר שמיר, "מאחר שיש מחלוקות – בתי המשפט נדרשים לנושא. לדוגמה, בפסק דין שניתן בשנת 2013 בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה נקבע, כי ייתכן שלצוואה מאוחרת תהיה עדיפות על קביעת מוטבים שקדמה לה:
"לעניין שינוי המוטב, קיימת גישה בפסיקה לפיה ההודעה על שינוי המוטבים חייבת להינתן לפני מות המצווה. מאידך גיסא, קיימת גישה ולפיה שינוי מוטב על דרך צוואה תקף, אף אם נודע לאחר מות המצווה. בימ"ש זה נוטה לגישה המאפשרת מתן הודעה על קיומה של צוואה, גם לאחר פטירת המוריש ולהעדיף את רצונו של המנוח אשר בא לידי ביטוי בצוואתו (ה'תפיסה הירושתית'). יחד עם זאת, יש לערוך בדיקה אם תקנון חברת הביטוח מאפשר שינוי מוטבים על דרך הצוואה".
"פסיקה זו", מסביר שמיר, "מדגימה את הצורך בקביעת מוטבים בצורה נכונה והתאמת הצוואה במקרה הצורך, כדי למנוע אפשרות למחלוקות עתידיות בין קרובי הנפטר, אשר עלולות להתגלגל לבית משפט".
3. יורשים חוקיים – מי הם?
"אחת ההמלצות הנפוצות למבוטחים, היא לקבוע שהנהנים מכספי החיסכון שלו יהיו היורשים החוקים", אומר שמיר, "אבל, האם המבוטחים יודעים מי אלה בעצם? היורשים החוקיים מוגדרים בחוק כ-בן/בת זוג (זכאות של 50%) והילדים (זכאות ל-50% נוספים). למעשה, במקרה כזה, ייתכן שבן זוג שנשאר בחיים יצטרך לבקש מהילדים לחתום עבורו על כתב ויתור על חלקם בקופות, כדי לשמור על רמת החיים אליה הורגל. זו דוגמה נוספת לכך שחשוב להבין היטב את מצבו של התא המשפחתי, להבין את משמעות ההגדרות, ולייעץ בקבלת ההחלטה הטובה והנכונה ביותר, בהתחשב במכלול הצרכים והרגישויות".